מה בניוזליטר הפעם?

• חשיבות מילוי טופסי המש"ח.
• הלכת יגאל שלמי והשפעתה על הפטור במכירת דירת מגורים.
• מדוע צוואה הדדית הינה מלכודת מס עזבון?
• חשיבות הגילוי מרצון ביחס לנכסים ולא רק חשבונות בנק

 

חשיבות מילוי נכון של טופסי מס שבח והדיווח המקוון

כרמ"ן הינה כרטסת מידע נדל"ן. הכרטסת הזו הינה למעשה מאגר הנתונים של כל נתוני הדיור שיש לממשלה בישראל. האחראי על הכרמ"ן זוהי רשות המסים. אם מכרתם דירה מתי שהוא הרי כל פרטי המכירה אמורים להיות מוזנים בכרטסת זו.

מתברר כי הנתונים בכרטסת הינם באיכות נמוכה. יש הגורסים כי רק בחמישית מהעסקאות המדווחות נרשמים נתונים נכונים. מאחר וכרטסת זו מהווה בסיס לקבלת החלטות הרי נבצר מן הממשלה לקבל מידע מערכתי עדכני ומדויק של משק הדיור. הייתי מגדיר זאת עיוורון נתונים.

מבקר המדינה ער לבעיה זו. יתר על כן. גופים ממשלתיים שונים מפרסמים נתונים שונים לחלוטין על שוק הדיור, כשהם משתמשים בבסיס נתונים שונה ובמתודולוגיות שונות. לעתים הנתונים אפילו סותרים זה את זה.

המעבר  לדיווח מקוון במס שבח ( שעוד נעסוק בו בעתיד בהרחבה) אשר החל לאחרונה בצעדים מדודים  אמור לדעתי לשפר מאוד את איכות הנתונים. שכן, כיום עורכי הדין לא מקפידים על מילוי מלוא המש"ח. סביר כי דיווח ישיר למחשב לא יאפשר המשך התקדמות במילוי הדו"ח המקוון, אלא אם מולאו כל השדות כדבעי. השאלה תהא איכות הנתונים אשר יוקלדו על ידי עורכי הדין ועד כמה הינם נכונים ומדויקים. מה פתרון המערכתי לבעיה זו אינני יודע.

הלכת יגאל שלמי והשפעתה על הפטור במכירת דירת מגורים

לא בכל יום מתפרסם פסק דין מהפכני בתחום המסים. אחד כזה הינו פסק דין בענינו של יגאל שלמי  (ערעור אזרחי מס' 3178/12 יגאל שלמי נ' מנהל מיסוי מקרקעין נתניה). אך קודם שארחיב בו אביא את הגדרת "מוכר " בחוק מס שבח. הגדרת "מוכר" קובעת חזקה כי יראו מוכר  ובן זוגו "כמוכר אחד". זוג אשר לו יותר מדירה אחת, הגם שכל דירה רשומה על שם אחד מבני הזוג,  לא יוכל ליהנות מפטור דירה יחידה הקיים בחוק שכן בני הזוג נחשבים כמוכר אחד ולפי חשבון זה יש להם שתי דירות. האומנם?

העובדות בפרשת יגאל שלמי בקליפת אגוז: זוג נישא סיבוב שני בחיים. לכל אחד מבני הזוג היתה דירה אחת עובר לנישואין. נערך בינהם הסכם ממון. ההסכם נערך לא בעת הנישואין אלא הרבה אחרי. נמכרה דירה הרשומה על שם האישה. לאחר מכן נמכרה דירה על שם הגבר. הגבר לא זכה לפטור לאור עמדת מס שבח לפיה טרם חלפו 4 שנים בין מכירה למכירה שכן אליבא הוראות החוק עד לפרשת שלמי יש לראות את הגדרת התא המשפחתי הקבועה בחוק מס שבח כחזקה אשר אינה ניתנת לסתירה. יגאל שלמי טען כי אין לקחת לדידו את הדירה אשר היתה רשומה על שם האישה שכן היא שייכת לה בלבד.  המהלך שנקט בו יגאל שלמי מיוחד. שכן בהתאם להלכת אן מרי עברי ( ע"א 3489/99 מנהל מס שבח נ' אן מרי עברי) הגדרת מוכר הינה חזקה אשר לכאורה אינה ניתנת לסתירה. כלומר מרגע שזוג נישא חזקה שדירות המגורים נכנסות להליך של שיתוף מכללא. והנה קובע עתה בית המשפט העליון כי חזקת התא המשפחתי הקבועה בחוק הינה חזקה הניתנת לסתירה, כלומר יש לבחון כל מקרה לגופו ולראות אם היתה כוונת שיתוף בין בני הזוג ביחס לדירות המגורים אשר רשומות על שם כל אחד מבני הזוג. בכך למעשה בית המשפט העליון הופך את הלכת אן מרי עברי ששלטה בכיפה במשך שנים.

משמעות הדבר כי זוג אשר יערוך הסכם ממון עובר לנישואין ובו יקבע את ההפרדה הרכושית וכן ינהג בפועל, הרי במכירת הדירה על ידי כל אחד מבני הזוג תחשב זו כדירה יחידה והוא יהיו זכאי לפטור של דירה יחידה – הפטור מכוח הוראות סעיף 49ב(2) לחוק. המענין הוא כי בפרשת שלמי הסכם הממון אשר מביא לידי ביטוי את ההפרדה הרכושית בינהם נחתם הרבה לאחר הנישואין. אך, מאחר ואליבא בית המשפט הוא שיקף את המציאות ( הפרדה בין בני הזוג) הרי בית המשפט אימץ אותו.

מה עוד ניתן ללמוד מפרשת יגאל שלמי? זוג אשר לו דירות מגורים וכל אחת רשומה על שם האחר ואין ברשותו הסכם ממון המייחד את הדירות. מומלץ לערוך בהקדם אחד כזה. כמובן ככל שאכן קיימת עד היום הפרדה רכושית. זוג אשר עומד להינשא ( לרבות קשירת קשר כידועים בציבור) כדאי שיקפיד על הפרדה רכושית ברורה ביחס לדירות. כמובן להלכת יגאל שלמי השלכה משמעותית ביותר גם ביחס לניצול המס המוטב במכירת דירות מגורים לתא משפחתי ולו יותר משתי דירות מגורים.

מדוע צוואה הדדית הינה "מלכודת מס עזבון"?

קראתי בעיתון כי איש העסקים צדיק בינו העברי לילדיו מניות בחברת בינוהון שבאמצעותה החזיק בשליטה בבנק הבינלאומי. האם הוא חושש ממס עזבון? האם הוא חושש מדבריו של כחלון כי הוא תומך בהטלת מס על ירושות גדולות? בהחלט יתכן!

אודה כי לאחרונה יותר ויותר לקוחות מוטרדים מן השאלה האם יוטל מס עזבון או מס ירושה ( על האבחנה בין השנים אתעכב בעתיד). יש אף אשר נערכים כבר כעת בהעברת נכסים ללא תמורה, העברה בין דורית. מובן כי להעברה זו היבטים משפטיים נוספים אותם כדאי לקחת בחשבון מלבד היבטי המס. לא פעם יש לתמוך העברה זו בהסכם ממון בין בני הזוג.

אולם מתברר לי כי רבים מהחוששים ממס עיזבון כלל אינם ערים למלכודת המס בה הם מצויים כבר כעת. במה מדובר? בשוק הישראלי מקובלת בשנים האחרונות הצוואה ההדדית. עורכי דין רבים המתמחים בדיני משפחה וירושה הטיפו לה במשך שנים רבות ומעודדים לקוחותיהם לפעול כך. מה אומרת הצוואה ההדדית? כי במות אחד מבני הזוג כל הרכוש עובר אל בן הזוג השני. מומלץ לקבוע בצוואה מעין זו מנגנון של "יורש אחר יורש" משמע, כאשר בן או בת הזוג ילכו לעולמם הרכוש המועבר יועבר אל היורש אשר סומן מראש על ידי בן הזוג המוריש. אך כאן " לא קבור הכלב". הבעיה הינה כי למעשה מנגנון הצוואה ההדדית הינו מלכודת מס עזבון כאשר יונהג בישראל משטר מס עזבון.

אסביר זאת. נניח לפנינו גבר ואישה אשר ערכו צוואה הדדית. הגבר  אשר הלך לעולמו קודם לאישה ( אין מה לעשות זו סטטיסטיקה) יחייב את האישה   לשלם מס עזבון בגין חלקו המועבר אליה. כאשר האישה תלך לעולמה היא תחייב את הילדים לשלם שוב מס עזבון על חלק הגבר אשר הועבר אליה. בקיצור "כפל מס עזבון" בחסות הצוואה ההדדית.

המלצה שלי למי שחתום על צוואה הדדית וברשותו הון משמעותי, לשקול לבטלה, ולחפש מנגנון העברה בין דורי שיחסוך לעיזבון מלהיקלע לתשלום כפל מס עזבון כאשר זה יוטל.

 

גילוי מרצון ביחס לנכסים ולא רק חשבונות בנק

רשות המסים יצאה בנוהל "גילוי מרצון" בגרסה מחודשת והדבר ידוע ומוכר לרבים. משום מה נוהל זה מוכר לציבור אך ורק ביחס לחשבונות בנק בבנקים זרים. אך לא היא! חלק משמעותי מההון הבלתי מדווח מצוי דווקא בנכסי נדל"ן של ישראלי בחו"ל. ישאלים רבים רכשו בעשרים השנים האחרונות נדל"ן באנגליה, אירלנד, ברלין ועוד, כאשר הרכישות הללו נעשו בדרכים עקלקלות מבלי לחשוף את שמם. במקרים רבים האחזקות נעשות על ידי נאמן או על ידי חברה זרה הרשומה במקלט מס.

 

האתגר של חוקרי מס הכנסה במקרים מעין אלו הוא כפול. ראשית, מכיוון שבמקרים רבים מקור הכסף לרכישת הנכסים הינו "כסף שחור". שנית, הפירות בגין הנכס אינם ממוסים בישראל שכן אינם מוצהרים בישראל. אני בדעה כי ייטב לישראלים לשקול את הפניה לגילוי מרצון וחשיפת האחזקה של הנדל"ן שברשותם בחו"ל ( במישרין או בעקיפין) ואף ניצול החשיפה לביצוע שינוי מבנה האחזקה למבנה פשטני יותר וזול יותר.

 

אני מזכיר כי במסגרת הנוהל ניתן לפנות לרשות המסים באופן אנונימי לא רק במקרה של חשבונות בנק בחו"ל, אלא גם במקרה של נכסים שלא דווחו. היתרון במסלול האנונימי הינו כי הזדהות של הבעלים תעשה אך ורק אם המו"מ עם רשות המסים יבשיל לכדי הסכם.