עורכי דין על הכוונת של פקיד השומה

בתקופה האחרונה אנו מזהים מגמה ההולכת וגוברת בקרב פקידי השומה, דגש על פקיד שומה תל אביב 3 המטפל בתיקי עורכי הדין באזור תל אביב. על רקע שוק הנדל"ן השורי עורכי דין רכשו לא אחת נכסים ומכרו ברווח ניכר. הדוחות  מעוררי הענין הם דוחות שנתיים בהם ההכנסה מעריכת דין נמוכה, או זניחה ביחס להכנסה ממקרקעין באותה שנה.

במקרים רבים, ועל אף שהשומה במס שבח התיישנה, מסווג פקיד השומה את העסקה כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי החייבת במס הכנסה בשעור מלא. מדובר בפער מס אדיר. אם תוסיפו לכך ריבית והצמדה ממועד תום שנת העסקה הרי מדובר לעתים בפער מס שיכול להגיע ל – 120% משומת מס השבח אשר שולמה.

אני בדעה כי עסקה חד פעמית, הגם שהיא הניבה רווח גבוה, אינה בהכרח מובילה למסקנה כי עסקינן בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. צריכים להתקיים שורה של  מבחנים על מנת לסווג עסקה זו כעסקה אשר יצאה מן התחום ההשקעתי ועברה לתחום המסחרי  (ר'  פרשת   מ.מ.א ניהול ע"א 4576/15).

יתר  על כן, גם שורת עסקאות לא בהכרח מובילה למסקנה כי לפנינו "עוסק" בתחום המקרקעין. מובן,  כי יש לבחון כל מקרה לגופו תוך העלאת הטענות הרלוונטיות. אין להיכנע ולקבל את עמדת פקיד השומה כגזרת גורל. אגב, יש לקחת בחשבון כי אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של מנהל מע"מ לראות בעסקאות אלו כחייבות במע"מ עסקאות וזאת בהתאם להוראת תאמ"ו שפרסם.

לא ניתן תמיד לקזז מע"מ בעסקאות תמ"א

עד היום קבלנים ויזמים אשר ממנו שרותים הנוגעים לדיירים בעסקאות תמ"א קבלו על שמם את החשבוניות בגין שירותים אלו, ומשכך בקשו לקזז את מע"מ התשומות.

מתברר כי מנהל  מע"מ שינה את המדיניות בחודשים האחרונים. שרותים אשר יסופקו לדיירים, אף אם המשלם הוא היזם, יש להוציא את החשבונית על שם מקבל השרות תוך ציון אופן התשלום. ברי כי במצב זה אין היזם יכול ליהנות מקיזוז מע"מ התשומות אשר בחשבונית על שם הדיירים.  בעיקר מדובר בשרותים שהדיירים מקבלים מספקי חוץ: עורכי דין, הובלה וכיו"ב אשר שולמו ישירות על ידי היזם.

לאור האמור  יש לשנות את אופן שיטת המימון לגורמי חוץ עבור הדיירים ולקחת זאת בחשבון בבחינת כדאיות הפרויקטים.

הגדלת שכר על ידי בעל שליטה לאור פרשת א. אנקונה ושות'

בפרשת א. אנקונה (מחוזי עמ' 24680-11-16 א.אנקונה  נ' פקיד שומה רחובות) נדון המקרה של הגדלת שכר באופן יזום על ידי בעל שליטה בחברה משפחתית, כאשר השכר הוביל את החברה להפסד מועבר לנישום אשר קוזז כנגד השכר שמשך. תכנון זה נחשב לתכנון מס ישן אשר אפשר לבעלי שליטה למשוך שכר או דמי שכירות מחברה משפחתית ללא תשלום מס.

רשות המסים בחלוף השנים זיהתה תכנון זה ומנסה לחסום אותו על ידי תקנות תכנוני מס החייבים בדיווח שם נקבע בהתאם להוראת תקנה 2(11) כי תשלום מחברה משפחתית לנישום, שנדרש על ידה כהוצאה בשנת מס ושיצר באותה שנה הפסד לחברה הנחשב כספדו של הנישום בסכום שלא פחת מ500,000 ₪ חייב בדיווח.

בתכנוני מס חייבים בדיווח נטל ההוכחה עובר לנישום. כלומר עליו להצדיק את העלאת שכר בעל השליטה. בפרשת אנקונה הנישום לא הביא כל הצדקה ממשית להגדלת השכר ולכן בית המשפט קבל את עמדת בפקיד השומה.

 

הזדרזו לטפל ברווחים כלואיים – זוהי קריאה אחרונה בהחלט!

חברות פרטיות אשר צברו 5 מליון ₪ רווחים לאחר מס  לתום 2011 הינן על הכוונת של פקיד השומה. זאת לאור הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה אשר קובע כי באם רווחים אלו נותרו כלואים בחברה במשך 5 שנים קיימת סמכות לפקיד השומה לראות בהם כרווחים מחולקים החייבים במס של 33%. הדבר כפוף למתן זכות שימוע לחברה ולבעלי המניות בפני ועדה מיוחדת.

אני ממליץ לחברות אשר נמצאות בסכנה לחלוקת דיבידנד כפוי להיערך למתן מענה מספק והולם.  אין להמתין ליום השימוע. יש להיערך זמן ניכר קודם לכן.

גלילה למעלה

הרשמה לניוזלטר

דילוג לתוכן